הגשם בחוץ שוטף
לי את הכאב.
שמסתגר עמוק בתוכי.
המים חזקים כל כך
עד שחודרים לחדר העמוק
ביותר בגוף שלי.
הוא סמוך לחדר הפחדים
ומשמאלו חדר הסודות.

והייתי רוצה שבמקום גשם קר
תבוא יד חמה
ותניח עצמה על הידית,
תפתח בזהירות ובחשדנות
ותקבל על עצמה
את העול,
הסבל והמחנק בלנקות אותו, החדר.

היא תסיר כל גרגר אבק
וכל עובש מרקיב
תפתח החלונות
ותראה לאחרים
את מה שקורה בו.

ואני לבטח אפחד
אתנגד
אבל אקבל זאת על עצמי
כי בסופו של דבר יהיה בי ביטחון
שהדלת עדיין נעולה בסוגר
פשוט שעכשיו
יש מי ששומר עליו
מבפנים.