מבוקר עד ערב
ומערב עד בוקר,
דבר ראשון ואחרון
לפני השינה
שמך,
ופניך צפות בזכרון.

עיניך הבורקות
קורצות אליי,
ומחייכות
מלאות תשוקה.

ידך נוגעת בי,
כאילו במקרה -
טעות מתוכננת בקפידה

שפתיך נעות
במלמול מהוסה,
ושנינו יודעים
שהיינו רוצים אותן
קצת יותר קרובות לשלי

והבטן מתהפכת,
הפה נעשה יבש,
האצבעות קצת רועדות,
לא בטוחות.

מבוקר עד ערב
ומערב עד בוקר
דבר ראשון ואחרון
לפני השינה
שמך,
ופניך צפות בזכרון.

אולי אני לך,
ואתה לי.
אולי זה אסור
ואולי זאת טעות -
ואולי כדאי לנסות.