[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לעתים הלבד בועט בקרביים,
במיוחד בלב המולת הכרך.
לעתים השמחה מגלה פניה,
בלב שממון נידח.

מדי פעם חיבוק מפציע מלב התגרה,
לפעמים יד מלטפת פוצעת את האימה.
כך וכך פעמים לוקה הנשמה,
במאור גדול שמא באפילה עמומה.

ה"עב" שבעצב,
שצילו רבב.
ה"לב" בלבד,
עבר ונושב.

מחר עם פנים קדימה,
מצליפות ללא רחם בהשתקפות של שהיה.
בנקודת הנשיקה שבין שמים ארצה,
הרצון הוא לעתים רק הזיה.

היא אמרה לי שכל יום שחולף הוא פרח,
היא אמרה גם שלכאב יש טעם של רוך.
היא אספה חלקיי - חלציי מן הקרח,
היא בשמן ידעה אותי לסוך.

עיניה סימאוני בשמנים זכים,
חיוכה הקפיא את הרעב שבער.
ידיה הטבילוני בצער דבריה,
ועתה אני לעצמי זר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תתגבר תתגבר כך
אומר לי האור
להפגע ולפול כל
אחד יכול...



איש החושך.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/3/10 18:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חיים וינטראוב

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה