שקט של חורף מפעם בתוכי
בקור כזה בקלות מתארח הבכי
קול יללה של חתול ברחוב
נוסך ערגה ורצון לאהוב

אם היית איתי ותחת שמיכה
מעיניי הייתה משתקפת דמותך
אישונים מורחבים היו מספרים
על גן שפורח, מלא פרפרים.

חום מתוק של נשיקה חטופה
היה ממיס את הלב שקפא
אצבעות שלובות בין מרווח למרווח
היו מרככות כאב ששכח

נפשי הייתה רנה, יוצאת במחול
מורה לגוף למחול לך על הכל
היית לרגע קט מינחם
שלא הקדמת כן, עם שחר השכם

סוד הדברים הפשוטים- כאן ניצב
והוא כל שאתה תר אחריו
דום, אפפה אותך הלאות! -
המגביה עוף הוא המגביה ראות.



25.01.2010