|
ספינות שפעם היו שלי
הולכות וחסרות
מתרחקות על קו האופק
ליד נצנוצי הגלים
בתחילה עוד רואים את הארובות
עד שהן נעלמות מהעין
אחר כך הן עוזבות אותי לתמיד
בלי לומר שלום
בלי שאוכל לומר להן
אפילו מילות שייכות פשוטות
בלי שאדע דבר
הערב יורד מול השמש השוקעת
שם הן גם נמצאות
נוח להן להמתין בשעות בין ערביים
עד שתגיע גם ספינתי הנסדקת
לנמל מחסה שאין לו שיעור
וברוך דיין אמת.
|
|
|
אז אני אוכל
פיצה עם פפרוני
כאן, ומתחיל
לתהות: 50 שנה
אחורה, איפה
הייתי משיג פיצה
עם פפרוני? וגם
אם הייתי מוצא
אחת, האם היו
רוגמים אותי
באבנים על אכילת
אחת? אכן, שאלה
קשה
אני, מחפש קשרים
ברבנות, כדי
לצאת עם כמה
תפילות ולא מוות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.