שם בגן כמו רקדנית
תפוח לה ולי מדם שושנים
פורעת הרוח מותניה
מנפחת שמלתה פעמון
"זאב הערבות שחטנו
חתיכות ממנו הרקיבו
נמזוג קברו יין."
רחובות זוהרים בשמש מזרח
צבעים היא צובעת, צבעים של זהב,
את דרי המתעוררת
גורי-חתולים פרסיים מתפנקים למרגלות
קברי הערפדים החשופים
רוח קדים, פורעת שיער לאלפי כיוונים
משוח על שפתיה, חיוך רך משי
"בגן-התפוחים חפרנו
קברו חצבנו
באבנים
בחבלי תדהמה עטפנוהו
במאפרה לבו שרפנו."
בכי של הקלה פותח חלון
חול-דרדר צף
מערבולות אוויר
על קירות הבתים העירומים
הלבנים
מכה רוח בכי תמרורים
שורקת על שוחות בנינו הקבורים. |
