גשם שוטף את ערי הנחושת
ממלא את אגם הכאב;
במימיו מתבהרת תמונה ונסדקת
לקול יללת הזאב

ובעיר, האמת היא שונה:
כה קלות המילים,
כה יפה השתיקה
בין גורד השחקים לגינה היתומה
אין דבר מלבד גשם,
את בכיים לא תשמע

(חושך יורד, זוג עיניים פקוחות-
צהובות, מרצדות בשממה
זוג רגליים כבדות נכנעות,
גוף נופל-
השתקפות מתנפצת, דמומה)

ופסלי המתכת רוקדים, חפוזים
לקולות הצרצור של השקט
את הוואלס המתוק, את קינת העולם
את נשמת האדם נעתקת

וביער, אמת יחידה:
כה שבירים החיים,
כה קלה הבחירה
בין שיני הזאב לבשר האישה
אין דבר מלבד גשם,
אף לא לחישה.