|
שני חיילים מתחבקים חזק בתחנה
ואת עומדת לידי בודדה
מחפש איך לומר את הדברים בלי להישמע גס רוח
אבל את מביטה בי, כמו הייתי זר
אולי תאהבי אותי מקרוב
אולי תתפשרי על הרבה פחות
בסוף כל אחד בוחר את הבחירה האחרונה
אל תנסי להינצל
שני החיילים עזבו ואת נשארת בודדה
לא יכולתי לספר לך, איך זה נגמר
יש אנשים שקמים בבוקר, במטרה לחיות את היום עד הסוף
יש כאלה שבוחרים באותו יום לגמור עם הכול
רק אנחנו מבקשים להגיע אל הלילה בפיסה אחת
לא לאבד שום חלק, לא לקרוס בדרך
רק להיות שם כשזה קורה
האוטובוס מגיע ואת עולה ראשונה
שנינו נעמדים קרוב לנהג
אולי נדע לאן אנחנו נוסעים
רציתי לומר לך שאני מכיר את התחושה
אבל את היית בסיפור אחר
הבטת על הזוגות הצעירים שדיברו ביניהם
גם אנחנו אהבנו פעם ככה
עד שהגענו לקצה המסלול
ולא יכולנו למצוא שום סיבה להמשיך
אז עכשיו משתרכים מאחור, מושכים רגליים
רציתי לבקש ממך שתאהבי אותי בכל זאת, תאהבי אותי תמיד
אבל יש בקשות שאי אפשר להחזיק הרבה זמן בידיים
מבפנים הכול נראה קוסם
אם לא היינו מביטים, איך היינו יודעים
מה אנחנו באמת מרגישים עכשיו
הזיפים גדלו על פניי
את עם המגפיים השחורים, תמיד מזכירה לי
סרטים שלא זכרתי מהם דבר
אבל הידיים שלך עמוק בכיס והמבט מופנה אל הצד השני
אני מנסה לעקוב אחריו אבל כמו תמיד נאבד בדרך
יש אנשים שהיו קמים והולכים, אחרים היו נלחמים על כל מבט
אני רק עומד לידך
מבקש להגיע אל הלילה בפיסה אחת
ופתאום נזכר בחיילים שהתחבקו, ואיך את הרגשת בודדה
אולי תאהבי אותי מרחוק
אתפשר על הרבה פחות |
|
טורקי, גרוזיני,
בלונדינית,
אמריקאי,
ישראלי, ערבי,
תילאנדי,
פיליפיני,
תיכוניסט, קנדי,
אוסטרלי והמורה
שלי למטמטיקה
טסים במטוס.
פתאום אומר
המורה שלי
למטמטיקה אומר
"אנחנו לא יותר
מידי לסלוגן
אחד?" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.