|
היה בלבי דבר מה להגיד
ואז מכוניות עברו
ציפורים התעופפו
אנשים לא חייכו
ועם היעלמותך
לבי נדם מדיבורו
בדיוק בו ברגע גמלתי בלבי
צוללים עלו מן הים
ופעמונים צלצלו במקום אחר
מיתרי גיטרה חלודים הוחלפו
ותחושת השקט המבלבל
נותרה קודרת
לאחר כהות מחשבה
הרגע של הגות וכנות
במסע מתמשך אל החלטה
קשה וכואבת
בדיוק הכל החל לקרות ולהשתנות
עצב הוביל לתוכחה
בדיוק כשהמזגן כבה ושקט
אהבה פעמה בליבות חברי לראשונה
ואני, אוהבת ישנה
מוצאת כזבות חדשים
לאחר שבועות של תוגה
לפתע הים כחול ותמיר
הרי אילת אדומים מתמיד
המדרכה נדרכת יותר
לבי לא פועם. |
|
|
לא, מתוקים,
הגודל לא קובע.
זה הקוטן שמפריע
לנו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.