אלחנן א. לואיס / חוף |
רעתה נוסקת ומאפילה,
אל תהומה.
זו ריקה בחושך ומלאה מאור,
וזו
היפוכה -
הגאות עולה, שוטפת את העיר
וזרמי חיינו המנותקים
נהפכים
לזרמים תת-ימיים.
חיינו מתמלאים מים מלוחים,
ומי-הים יימתקו.
והים המתוק יגאה
אל עבר
אדמה חדשה
ויפרחו זרמים חדשים
על חורבותינו
הנאלחים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|