השעה הייתה שבע בבוקר, אין לי שעון, אך זו הייתה התחושה
- האוויר היה עוד קריר מעט, אך ניתן היה לחוש בקרני השמש
הבוקעות מבעד עננני הבוקר.
היא יצאה מחנות האיימ פי אם שבין הרחובות המרכזיים X, Y וכאילו
פסעה באוטומט, נדמה כי משהו הטריד את מחשבתה, או לכל הפחות
העסיקה. לעייניה חבשה משקפיי שמש שכיסו חצי מפניה, לא היה בה
דבר מה מיוחד שימשוך את עין המתבונן ברחוב, אבל בשבילי הכול
החל שם באותו בוקר ערפילי בו נפלו עיניי על אותה אישה חוצה
מעבר ברמזור.
לכאורה מדובר בשום דבר, אין פה ענין בכלל ושום סיפור, זה בטוח,
לולא הייתה חוזרת אלי לביקור בעיקביות מדי לילה, כמנסה לומר
דבר מה.
השעון המעורר החל לצפצף והחלתי בעבודת הקימה - התמתחות קלה,
גרירה עצמית לאמבטיה ומיד למטבח, אני כבר מאחר, כרגיל, לעבודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.