מדן נריה / הבדאי מדובאי |
כה נעמת לי ופתאום נעלמת לי;
הכרתי אותך מיד, למרות התחפושת;
עם כל הכבוד, עלי לא תוכלי לעבוד
במשקפי השמש שהרכבת אמש
והבטן שהצלחת להעלים, הנמש והכובע
והעקבים ששינו לך את הגובה...
אך בפעם הבאה כדאי שתשני את צבע
הפאה מבלונד לשחור...
מה את אומרת?
ששמך ענת ולא מיכל,
ושהיית בבית-חולים ליולדות
שם ילדת תינוק,
לא יכול להיות, את עושה ממני צחוק?
אוי גיברת, כנראה שחשבתי אותך לאחרת...
סליחה! טעות לעולם חוזרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|