|
מילותיה מהדהדות
עדיין על השלג
שם
מחברות רגעיה על
האדמה השחונה
כאן -
אני מתאווה לחוות
פניו של מנגלה
עת צלב כרסי
בקרסו
לחזות בידו
שולחת נשים נפולות
שדיים אל
עפרן
להביט במבטו
משוטט
שוב על גופי
ששרוע עירום ועריה
וחונה בחזי מפואר
בשדיי פורצלן.
זאת היא אמרה לי
טרם המסך ירד בשנית -
היא לחיים! |
|
|
-אני חושב שאת
שמחה שבאתי.
קומיצה, אחד שלא
מבין רמזים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.