(שתי יצירות)
Haiti
The bird with the blue star
Slowly circled the tarmac
Its huge wings throwing
A soothing shadow
Over the broken earth.
The torn waters
Of the devastated island
Whispered a tortured welcome
To the blue star
As the bird slowly glided down
To a standstill,
Delivering its precious cargo.
"Turn that off, turn off the cams,"
The frenzied media slit the ether;
Televisions all over the world
Went dark. "Turn off the B. Jews,"
They shouted hysterically,
Thinking of their intricate salaries
While streams of dark hatred
Regurgitated up their throats.
The bird with the blue star
Slowly rose into the air,
Surfing the currents
Away beyond the visible horizons.
One day it will never again return.
"Where did the Bird Go to ?"
Asked the sick little boy
Cradled in his mother`s arms
Under a sky of steel.
"God gave it another star, "
Whispered his agonizing mother,
Holding the story book in her lap.
"When the sun goes down
You can see it shining
In Constellation Judaica,
Far above the crescent moon,
Safe and unreachable in the sky.
Say Hello. Say Goodbye."
16 January 2010
סודן
לפעמים
כשאני מהרהרת
במזלי הטוב
ובתאריך הלידה שלי
שנפל בשנה מוצלחת
לילדה יהודיה
שקבלה מדינה ...
גם במשפחה במדבר מהרהרת,
זו שברחה, נמלטה משכירי נפט וחרב
ישנם שם גבר, אישה וילד,
אפריקנים, קורבנות ללא ארץ ומולדת
שחורים שהגיעו אל הקיר הלבן, הגבוה,
אין עליו גרפיטי ואין שם הפגנות,
אתם לא פליטים של אללה.
מוטב שהתינוק יפסיק ליבב
במקום בו נפסקים החלומות.
יש לסמוך על תבונתם של הקוראים
שהם מבינים על מה אני לא כותבת
ורק להיות פוליטיקלי קורקט
ועם זאת לפסוח על שני הסעיפים.
שמעתי פעם תרנגולת מהרהרת,
לפני שחיטתה, `לא חשוב לא חשוב,
העיקר להיוולד מחדש, כאדם,
אפילו בלי קארמה, אפילו בסודן.
|
