אני אוהבת את הגשם בקיץ - ביום הכי חם בשנה, סתם ככה פתאום,
אלוהים מוריד עלינו מטר ברכות מרענן.
אני אוהבת שהגשם מלטף את שיערי ומצנן את גופי החם בזמן שבחוץ
השמש יוקדת מעליי.
אני אוהבת את המגע הרטוב של הגשם. כמה שהמגע הזה מנחם. לדעת
שביום חם שכזה אני לא לבד.


אני אוהבת את הגשם בחורף - איך הוא מנקה ומטהר את הכל.
שהרחובות מבריקים מניצוצות נפלאות הטבע.
אני אוהבת שהגשם מטפטף על חלוני ומנגן לי מנגינות שרק הגשם
יכול, מן סימפוניה של אלוהים, והברקים מאירים את השמיים מלווים
בשירת הרעמים.


אני אוהבת ללכת בגשם, אפילו אם יורד מבול, סתם ככה בלי מטריה
ולא אכפת לי שאני לובשת את הבגדים הכי יפים והכי יקרים שלי.
אני אוהבת להרגיש את הקור חודר לי לעצמות וממלא את מה שריק לי
מבפנים.


אז היום בדרך הביתה שוב חשבתי עליך, והתפללתי. התפללתי שירד
גשם וישטוף מעליי את הכל, יסיר את הסלעים שעל ליבי וינקה את
הבוץ בגרוני שיבש מהדמעות.
אבל כנראה שמישהו שם למעלה כבר לא מקשיב לתפילות שלי...


אני אוהבת ללכת בגשם, אפילו אם יורד מבול, סתם ככה בלי מטריה
ולא אכפת לי שאני לובשת את הבגדים הכי יפים והכי יקרים שלי, כי
בגשם, איש אינו מבחין בדמעות.

"האם להיות בך מאוהב, זה כשאני בוכה עכשיו, והדמעות לא
משמחה..."