עלם תמוה,
חיוך מציץ על פנים,
יד מושטת,
ו-22 שנים.
אליך,
עדיין,
לא מצאתי דרך,
ומצאתי עצמי,
חזרה נשאבת
אל האני ששוב אובדת.
בעשתונות דעתי מפשפשת.
מכלכלת צעדיי אליך,
או שמא מקלקלת?!
כי לא רוצה להיות לך
אותה כתף נשמטת בכבדות
בכל פעם שלא נתמכת
רוצה להיות לך,
יד מלטפת, ברכות
ברכות.
ואם סיכוי קלוש שעוד אהיה,
ענה לי, עלם תמוה,
רק ענה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.