|
אתה מקנא לי
לכן אתה שותק.
שרעפי קנאתך רושפים
בלהבה יוקדת,
דרך נימי נשמתי
החשופה.
אתה מקנא לי
ועל מה?
הרי לא הבטחתי לך
דבר -
לא התחייבנו
לא התנשקנו
לא דיברנו.
התכתבנו:
איש את ליבה של אישה
אישה את תשוקת חיותך
איש את טרום הגעת פרקך
הפרק החדש
אותו התאוות לפתוח
בכל שחר מחדש.
אתה מקנא לי
בעצם, אין לך על מה
אבל היות והחלטת כבר
לא צריכה להיות לך סיבה.
הדמיון שלך רץ
שעות נוספות
מאניש דמויות שאינך מכיר
מעניש אותי בשתיקתך
מעניש אותך.
שתיקתך הרועמת
מעבירה לי גלים
שרעפים שרעפים...
אתה מקנא לי
מקנא בי?
על חיי שהתחילו אחריך
וימשיכו לפניך.
דרך יבשות וימים
חורפים וקיצים
דרך דמעתי השקופה
דרכך.
2009 |
|
"אם אלוהים
קיים, מה שאני
באמת לא מאמינה,
הוא יבין שיש
גבול להבנה
האנושית.
הוא זה שברא את
הבלבול הזה, שיש
בו עוני, אי
צדק, חמדנות
ובדידות.
הכוונה שלו
הייתה מצויינת,
אבל התוצאות
עלבות"
פאולו קואלו
(ורוניקה מחליטה
למות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.