|
בצמיגות השקט
חוצה את קו הגמר
צולחת את נהר האלם
ובגדות השבר, כמו בארגז חול
חופרת גומות
מחייה ושוב ממיתה.
אשה ממיינת עונות
עכשיו חורף.
הפחד כמו לבה, רוגש
מתגדל ומתקדש.
פוער עיניו
מביט אל אופק חוצה קווים.
בתוך שמיים סתורים,
קשת מתקמרת
פורשת צבעיה כטווס.
בקרוב גם היא תימוג.
כמונו. |
|
|
לא אכלתי ארוחת
בוקר, כי אסור.
לא אכלתי ארוחת
צהריים, כי
אסור.
ארוחת ערב דווקא
כן אכלתי, אבל
הקאתי את כל
החסה ישר
אחר-כך. עבודה
זה עבודה.
דוגמנית בווידוי
גסטרונומי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.