|
גם השנה חזרו הצפורים,
מנמרות בחציפות את השמים
וצווחותיהן משיקות לארץ.
גם השנה חלפה הרוח
על אותו נוף טרוש
ללא עמוד האש שבער
את הדרך.
עדיי נשיקות תלית
ויזע נמהל
ואין מושל ואין נמשל
והיה רק קודש
(את החול זרינו)
והיו לקט ושכחה
עולה רגל ואבק כוכבים
והיה מבול דמוע
ואל שרחק.
גם השנה נישאו אבקנים
בשצף הדם שהחוויר
בעורקי הרים היודעים
כי תמה הדרך.
גם השנה
לא מצאה היונה,
מנוח לכף רגלה. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, כבוד
השופט.
-אהה... יש
נסיבות מקילות
לערומקומניה, זה
אני למדתי
בביצפר
ברומניה.
אז אני גוזר
עליך שעתיים של
עבודות שירות
אצל ורדה רזיאל
ז'קונט בבית.
-אה, כבוד
השופט, אולי בכל
זאת אפשר כלא?
אפרוח ורוד,
פושע מועד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.