[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כל הציפורים עפו בשמיים, משק כנפיהם נשמע למרחק.
מי היה מאמין שרק לפני כמה שניות נחו להן אותן ציפורים על הדשא
המצהיב, מחפשות פרורי מזון שנשרו מהסנדוויצ'ים של האנשים שעברו
בפארק. רגע אחד היו באדמה ונהנו מקרני השמש וברגע השני מילאו
את השמיים והסתירו את אותה השמש.
באותו פארק ישבה נערה צעירה עם ילקוט בית ספר על ספסל קטן,
משקיף על כל הפארק אבל עומד לו בצד.
אותה נערה היא זאת שגרמה לכל הציפורים לעוף, את זה היא עשתה
במבט אחד, ארוך ונוקב.
אותו מבט עזר לה בעבר להרחיק את כל מי שהיה קרוב: ידידים,
חברים ואפילו משפחה.
כולם הרגישו מאויימים לידה.
פעם היה שונה, היא היתה מוכרת ואהובה על כולם. אבל, אחרי
שהתבגרה אימצה את המבט ההוא, המבט שדוחק בכולם, שיתרחקו, שלא
יעזו אפילו להתעניין בשלומה.
הרבה פעמים ישבו הוריה ליד השולחן הגדול בסלון עם כוסות קפה
ודנים כל הלילה בקושיה שנקראה באותו זמן - ביתם הקטנה ולאט לאט
נקראה - הנערה ההיא.
היא נפגשה עם פסיכולוגים, אותם אנשים שהושיבו אותה על הספה
ונלחמו אחד בשני שיצליחו לפענח ולזכות בכבוד הראוי למי שמצליח
במקום שנראה שאין בו תקווה, בלי שום עניין באותה נערה, נלחמו
רק למען עצמם.
אותה נערה, אחרי שעברה את כל מה שעברה, אחרי שהבינה והפיקה את
התובנות והתוצאות, היא קבעה שכך, בצורה כזאת, במקום כזה, היא
לא תוכל לחיות. זה התחיל בבריחה מבית הספר והמשיך בבריחה אל
האופק, במטרה למצא מקום שבו תרגיש שייכת, שבו המבט החודר
יתרכך.
היא עברה קילומטרים, שדות ונחלים, שהתה בערים, מושבות וקיבוצים
ועוד לא מצאה לה את המקום. המבט רק נהיה יותר חודר וכבר היה לה
קשה לשלוט בו. היא התיישבה מיואשת על ספסל צדדי בפארק נפלא עם
אלפי ציפורים שאכלו פרורי סנדויצ'ים של אנשים ונהנו מקרי השמש.
היא הביטה בהם במבט נואש, רוצה להיות כמותם.
אחת מהציפורים נעמדה מולה, מביטה בעיניה כאילו מזמינה אותה
להיות איתם. הנערה הרגישה שעוד מעט היא נהפכת להיות כמותם,
מלאת תקווה שתשתנה, היא הביטה באותה ציפור קטנה ופתאום, שב
אותו מבט סורר, כשהבינה שהיא לעולם לא תהיה כמו הציפור, הציפור
נבהלה מאותו מבט ובמהירות עפה לה לשמיים, יחד אליה הצטרפו כל
אותם ציפורים, חלק מקבוצה מגובשת.
הנערה נאנחה בצער, אם המבט כבש את התקווה, כבר לא נותר לה דבר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איפה ישנם עוד
אנשים כמו האיש
ההוא?
עם הקוקו
והסרעפן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/1/11 22:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דינמית דינמית

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה