שירת הים / נמק |
וסימני הקריאה נעלמו
והסוגריים שלי ריקים
והמילים שלי שבורות
כמו החיוכים שלי.
פעם יכולתי לגעת באש,
פעם יכולתי לנשום עשן
פעם לכדתי שמשות בכלי זכוכית
למען יראו כולם
שאני כאן
ועכשיו השמיים איבדו את הצבע,
סדקים בגרוני ויבלות על ידיי
הראייה מתעמעמת, היצר שוקע
התשוקה שבי בוערת
כנגד הזמן
אני כבר לא
אני פשוט לא כאן.
.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|