|
בהינד עפעף ברחו לי האותיות
וסימני הקריאה נעלמו
והסוגריים שלי ריקים
והמילים שלי שבורות
כמו החיוכים שלי.
פעם יכולתי לגעת באש,
פעם יכולתי לנשום עשן
פעם לכדתי שמשות בכלי זכוכית
למען יראו כולם
שאני כאן
ועכשיו השמיים איבדו את הצבע,
סדקים בגרוני ויבלות על ידיי
הראייה מתעמעמת, היצר שוקע
התשוקה שבי בוערת
כנגד הזמן
אני כבר לא
אני פשוט לא כאן.
. |
|
|
זה לא שאני נגדם
פשוט אין לי שום
עניין, שום נושא
שיחה, שום תחום
עניין, ובעיקר
שום דבר בעדם
וזה שהם הולכים
בבגדים צבעוניים
שמים ג'ל
ודופקים אחד את
השני בתחת, זה
לא קשור ולא
מעניין אותי
ברור...
רגע, הרצל מגיע,
נדבר מחר.
בני סלע, אסיר
באשפוז,
בקטע מתוך הצ'אט
האחרון שלו בכלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.