בימות הקיץ התמימים
כשרוח לא נשבה והשמש היכתה בפנים
קול ציוץ ציפורים לא נשמע בתכלת החיוור כגופה
בדיוק אז חיכיתי לבואה
ובבת אחת זה קרה
לא חשבתי או הנחתי תחילה שתבוא כך במהרה
תצוץ לה ככה סתם פתאום משום מקום
ותשכיח את אותה אכזבה שגוועה לה שלשום
היא נכנסה לה עמוק לליבי
זרמה בתוכי,בדמי
עד שנכנסה והתיישבה לה בנשמתי
ושם שלטה בי מרצונה החופשי
משם סירבה לצאת, בשבילה זו שטות
ישבה לה המלכה על כיסא המלכות
חתכה אותי בסכיניה החדים
וניהלה לי את החיים
בשנייה אחת היא באה
ובשנייה אחרת הלכה
קמה לה ברחה ואותי עזבה
רק דבר אחד השאירה בי
כוויה
ופתאום הרגשתי חופשיה
בדיוק כמו בהתחלה
וכל פעם היא עושה לי זאת שוב מחדש
היא נכנסת ויוצאת
האהבה. |
