[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני לא וירטואלית
ומתקיימת על ממד הזמן
אישה מאחורי חלון מאבן
והיא כולה בשר ודם
הגוזלים פרחו חלפו אלי הדרך
הצאצאים על נתיבם הנצו שי
אני בבוקר מים לציפורים נותנת
על אדן החלון ואלו הם חיי
וכשאלך אני גם כן כולי תקווה
שמישהו אחר ישקה אותן
ויימצאו עוד כמה שכאלה בני מיני
צנועים ואלמונים, ילדי הזמן.
והם יאמרו לי: "הרגעי, ליאורה,
את לא לבד, רק שאנחנו מסתירים,
את הזהב בלב נטיב לשמור ממך
ורק בלילה נעשה, באין רואים,
המקודשים שפעלו באור
תמימים היו שנסקלו באבנים,
אל תדאגי ליאורה, אל תצטערי,
גם כשתלכי ישירו עוד הציפורים."

וזהו שיר תמים ללא יומרות
אני לא וירטואלית, רק בשר ודם
כמוני לבבות יש עוד מיליון,
בסגור בית החזה, ללא חלון.
האזינו לפעימה.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חבורה של חארות!
אני עוד אוכיח
להם מי צייר
גדול!

- אדולף לא
התקבל לאקדמיה
לאמנות


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/3/10 0:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאורה ברנשטיין

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה