מעודי לא סירבתי פגישה,
שם נשגבה אחת למאה
שהכריעה את הגישה.
שמה התנגן "פלאטין"
מבטא צרפתי הטעים.
התכנים עשו לשלהם.
ואני במראה. מתבשם.
ועכשיו, מכבד לחשד.
אומר לה וגלוי המצג:
'לפתח מסעדה נפגש,
למימר של לאו, נפרד!'
ואכן נתבדיתי כבעבר.
נכזב, חפץ אלי ביתי.
תכבד היא ביש שלילה,
רק ש...בוא 'קפה קטן'.
לי קפה קצר, לה ענק.
ולשאלת משהו ליד?
אצבעותיה נרקדות:
'פלטות של נישנוש'.
והיא מזמינה זה ומזה.
אני מפרגן גם זה וזה.
וטופח כיסים ב"כאילו",
ופורש רכב 'רק לרגע'.
שוב נעלם מותיר שובל.
הפכתי עוד אבן לאושרי
-מזל עקרב.
08.01.10 |
