|
נורא מכל הוא האין
השקט הסמוי מעין
אך החודר כל לב.
הדממה המחרידה שמשתרעת
כשרטינת מקרר מרגיעה נקטעת,
קורו של השקט צורב.
השנייה בה הגוף הופך גופה
התמצית הופכת שקופה
ורק המוץ נותר שוכב.
הרגע המדויק בין שינה לערות
כשמתוך שיכחה עולה המציאות:
אתה כבר לא אוהב. |
|
|
השכלה: שלוש
שנות לימוד
במוסד סגור
לקבוצות סיכון
מיוחדות.
נסיון רלוונטי
לתפקיד: מאונן
כפייתי בשנים
1979 עד 2001
ועד בכלל.
הערות: משותק
במחצית גופי
התחתונה בואכה
פלג הישבן
הימני, דובר שפה
אחת.
המלצות תזוייפנה
במידת הצורך.
זוזו לסטרי
מחפש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.