|
הכתיבה פורקת לפעמים
מוציאה את המחשבות בצורה של מילים
מעופפות לקירות
ומשאירות את הכותב
מותש
הדברים יוצאים החוצה
וגורמים לרוגע
ואז הכל שקט
מול קירות שותקים
והדממה
הדממה של מה שנשאר
ממך
כל הכתמים על הדף הלבן
הכתמים האדומים, הכואבים
הירוקים שרצית לשכוח שעשית
ולפעמים, כן לפעמים גם הכחולים
ואתה צונח דומם. |
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.