|
הרעב גרם לה
להפסיק לרקוד
הרעב גרם לה
להתחיל
אבל היא רצתה להוביל
ובעיניים עצומות
מחבקת ושיכורה
היא דורכת על רגליים
וקשה שלא לדרוך
בחזרה
העבר גרם לה
להפסיק לצחוק
העבר גרם לה
להתחיל
היא לא רצתה לרקוד בשביל
ובידיים רועדות
מועדת ושבורה
היא מחפשת את העיניים
וקשה להביט
בחזרה
בדירה שכורה
היא תזמזם בשקט
נבוכה שהיא לא
זוכרת את המילים
היא תתפזר
עם כל השיער
על הכר
ותספר
שכשאתה בא
היא לא עצובה יותר
ותרגיש איך הלב
נפרם ומתפורר
מהבטחות
כי גם לך פחות
כי גם לך פחות. |
|
צריך לקרוא
דברים בבמה
כאילו אף אחד לא
כותב, ולכתוב
דברים לבמה
כאילו אף אחד לא
קורא.
עמרם מצנע, מנסה
את מזלו בבמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.