ענת נצרתי / 7.1.10 |
כשאצלול אל ערימת שברי העבר
אתור אחר עקבות הרקפת בסלעים
לא אמצא
בפעם הזאת לא יתקפל בי
דחוס ופועם
הגעגוע
בשירי
ארפד את מה שארצה לקרוא לו
ביתי החדש
מה שאפחד לקרוא לו
חיקי
במעמקי הלילה אדע לאהוב אל לב הכר
אל מי שאוחז במילותיי כעת
השופך ממני חום סלעי וגעשי
ושולח אלי את מילותיו המחבקות עם שחר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|