הלילה הזזתי הצידה
את כל המילים שחשבתי לומר לו
בגדי השנה שעברה
אני אוהבת מעגלים, הם חשובים בעיניי
זה אקט סימבולי אתה מבין?
רק לפני שבוע חשבתי שאני צריכה לעמוד קצת בפינה
להירגע מהחיפוש העקר הנראה נצחי,
לאסוף את עצמי לפני שאני מציעה אותי למישהו אחר
וכבר חשבתי שזה המקום שלי
שיהיה לי יותר טוב בפינה
שנייה לפניך השלמתי עם הבדידות.
שבינתיים אין מי שמחכה לי,
התחזקתי מחדש לקראת ימים ריקים
ימים של ציפייה יגעת למשהו דמיוני, לגאולה.
אני דואגת שזוגתו לשעבר תפריע לי
לחיות אותך בשלווה
לתת לך את מה שאני כבר רואה שאתה ראוי לו
היא קרחון ממוחשב
היא לא נמסה ולא מתמסרת ובטח שלא מתבלבלת
אבל מאז שבאת היא מתנמנמת, נותנת לי רגע מנוחה.
אבל כשאתה הולך היא חוזרת ואומרת לי
שגם אני קיפוד.
שאבדה לי היכולת לתת ללא תנאים
הקיבולת המספקת לניסוי
לגאולה קדושה של שקט נפשי
צריך לחרוט, לשבור.
הנה עוד מעגל.
לב שכונת הארובות, יולי 2009 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.