אין לנו צורך במילים
ואין לנו זמן
אין זמן לדבר על הכל.

למדנו, אני ואתה
לקבץ את המשפטים לרגעים
לחיבוק אחד שמפצה
על חמישה עשר לילות בחודש

ויותר מכל
המבט
מחליפים קריצה של
טיפשים כולם, הלא כן?
ודי לנו בידיעה
שאיש לא יבין אותך כמוני
שאיש לא יבין אותי כמוך
גם אם נשוחח אחת ליובל
הרי שנאהב אחת לרגע
עוד רגע ועוד רגע
מקבצת אותם, כה מעטים
וכה עולים בערכם על הלילות כולם.

איש יקר
הייתי קונה לך אי
הרחק מהאיוולת והקלס
הייתי פוטרת אותך מהצרות המעיקות
הגם הייתי אני צרה צרורה והכאובה שבהן
האמנם לא הפכתי בין רגע
מה שתמיד הייתי
הצרי האחד, המתוק מכל.