|
הילד
שנשף הבל חרפי בשמשת החלון
גדל.
שמש צרבה את מצחו
נערות הצמידו חזה פועם
אל קיבורת זרועו התפוחה
אבל בגשם
תמיד ילטפו עיניו
ענף הרוכן מן המטר
ושב מעלה.
צמרת שחה ונפרעת.
|
|
|
רגע, לא הבנתי
ת'קטע עם הגדי
ואמא שלו. די,
תסביר שוב,
בחייאת.
נו, בחייאת...
משה לא בפוקוס
בהר סיני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.