1
בערה עיקשת בריאות
מקעקעת את נשימותיך בחרחור עמום
מנסה להכיל את השקט שלך וכלום
כאב דחוף בבטן התחתונה לוחץ על הכעס
ואני אוכלת דובדבנים כדי לתרץ את המראה החולני שלי
ממתינה באיפוק שהכימיה הזו תחלוף מעצמה

2
מישהו קורא לי מתחת לבלטות - "סנדרה"
אני מצמידה אוזן לרצפה - זה רק הד הצעדים המתרחקים שלך

3
עכשיו אני יכולה לשאוף עשן דליל בחושך
מבלי לחשוב האם זה געגוע או שעמום
העישון מדכא את הרעב לכל

4
נשאר מבט עכור
ועקשנות עילגת ש"הכל דבש"
בכל זאת מישהו הדליק איזו אש ומישהי דיברה לתוכה
אקפל את גפיי לתוכי ואתן לרוח הזאת לחלוף מעליי

5
עדיף לשתוק - אני יודעת, ואתה?
מה אם כל המילים האלה לא יכולות לרקוד בחלל סגור?
אני מדללת מחשבות ביין
אולי מחר אשב לכתוב

6
אני לא רוצה כלום
לקום באמצע הלילה לכתוב
לישון במשרד ולחלום שאני רוקדת
לקחת את עודף המילים שפיזרתי לשווא -
יומרה בלתי מבוקרת של אישה בזבזנית
אקח מעט מהכל בחזרה
רק מעט
זה שלי, פרטי, ממני
כמה מילים האני שלי צורכת...

7
העדר הפחד קצת מוזר
אני יודעת לדבר איתו הכי טוב
מנפחת לחיים כדי לעורר חיים בפנים
עוד כמה טיפות של שקט לפני השינה
וחלומות אדישים

8
כל כך חסר לי הרעש
אני מוכנה להסתפק אפילו בנביחה.