|
כשהתעוררתי
לא ידעתי מי אני.
או - איפה, ומתי?
עיניי מתכווצות בחשכה
מגששות אחר סימן חיים,
אך לשווא.
דמות אפלה
שממתינה באי שקט לבאות,
בדממה הכבדה שבחדר
לפתע - זיהיתי ראי
אולי הוא זיהה אותי
קרבתי אליו בהבעה תמוהה
אל התאום שלי
כל צעד מפלח את השקט באכזריות
ומכריז התקדמות
"מי שם?"
ניסיתי לומר
אך גרוני שכנראה שכח כיצד,
בגד בי והפיק הברה חסרת משמעות
חלושה וקטועה.
הושטנו יד זה לזה
אחד לשני
בכבדות ובאיטיות
המגע באצבעותיו קר וקשה.
"מסכן"
חשבתי לעצמי.
"קר כגופה וקשה כמו מת".
רגליי לא החזיקו מעמד רב
וכאשר כשלו פגשתי ברצפה.
עיניי נעצמו והעולם התרחק ממני.
מסכן, חשבתי לעצמי.
קר כגופה וקשה כמו מת. |
|
עם כל הכבוד
למקרה המצער
שקרה שם,
מה זה השם הזה
קוטאותי?
ולאן נעלם
צבוטאותי?
שגם זה לא שם מי
יודע כמה...
אבל הוא בחיים
אז לא מדברים
איתו.
אבל קוטואותי,
מה זה?
בצבוטאותי לפחות
יש תאור של
פעולה וזה אולי
מובן או מועיל,
אבל מה זה
קוטאותי, זה
נשמע כמו שם של
דלקת במעי הגס!
להב בן-לאדן,
גננת במעון
לקשישים, בויכוח
פילוסופי עם
מעריץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.