יפעת חן כהן / תשלילים |
פעם בית על העץ
היינו מעבירים שם שעות וימים
מניחים אצבע על
אצבע, חזה מול חזה
ואמא הייתה מנגנת, המים רתחו בקומקום
ובים, פעם בעומק הלילה
נכנסנו עד הברכיים
חזרנו עם כוויות ומלח
על השולחן במטבח.
אמא בסלון,
עדיין מנגנת באך
עכשיו הקלידים מלחכים את מור הדשא היבש
אני מביט בך, אני מביט בך
וגוף דומם של פסנתר
כמו אומר
תודה לאל שאיני הגוף החם והפועם
שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|