[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבי אלף
/
לטיול יצאנו

"לטיול יצאנו, צב זקן מצאנו" שרו שלוש בנות צווחניות בקול
סופרן דקיק במיוחד. המקום - אי שם בארצנו, הזמן - סוף שבוע
אביבי באמצע החורף, האירוע - טיול קבוצתי עם מדריך. על הגבעה
עמד המדריך של הקבוצה, יובל, עמד והביט בבני הקבוצה במבט מלא
עייפות. "קבוצה" כזו מעולם לא הייתה לו. וגם לא תהייה, הבטיח
לעצמו, מצטער ומתחרט שקם בבוקר.

שוב ושוב סקר אותם בפליאה. ערב רב של אנשים ללא מכנה משותף
שנענו משום מה למודעתו הזעירה במבצע סוף שבוע במקומון "מתארגן
טיול מקסים לצפות בפריחת החלבוניות". הוא הכתיב את המודעה
בסבלנות לנופר, מזכירת העתון, אך זו, משום מה, התבלבלה בין מ'
ל-ב'. הבילבול לא מנע מהנייד שלו להיות מוצף בטלפונים, אף
באמצע הלילה. הוא הופתע ממידת ההיענות וייחס אותה למזג האוויר
החמים שפקד את יישובו שבהרי ירושלים לאחר שבוע של שלג כבד
המתרחש לא יותר מפעם בחמישים שנה לפי דני רופ.

חוץ משלוש הבנות ששרו ללא הפסק, היו בקבוצה שני בנים שעסקו
בחיפוש מתמיד של אבנים מעניינות, שני זוגות של תיירים יהודים
מבוגרים ששוחחו ביניהם באנגלית מתובלת בעברית, שלוש קשישות
(פאני, ברטה וגיטה) שהחליפו מתכוני עוגות לנכדים, איש מבוגר
ושתקן להפליא שהיה כתוב לו יהושע על החולצה ואחז בידו מגדיר
פרחים וזכוכית מגדלת ענקית, ובחור ובחורה שנראו מאוהבים זה בזו
מעל לראש וכרסמו לעצמם עוגיות חלבה. ליובל היה כשרון גדול
להתאים עצמו לקהלים שונים: היו לו אגדות לקטנטנים, בדיחות,
לעתים גסות, למתבגרים ונוסטלגיה לקשישים; חיתוך דיבור לאנשי
הייטק וציונות לתיירים יהודיים, אך הקהל הנוכחי לא דמה לכלום.
יובל גירד באדיקות את זקנו הדליל אך ללא הועיל.

את המצב הצילה דווקא הבחורה מצמד האוהבים שביקשה לדעת את מקור
השם חלמוניות.  יובל תפס טרמפ על השאלה הקשה והצליח להינתק
מהקיפאון הזמני שאחז בו ולרתק את שומעיו שחסו בצילו של סלע
גדול, במיגוון סיפורים על מקור שמות פרחים, משם עבר לאגדה על
אודות נסיכה מסתורית (לילדים), לסיפור על כיבוש הנגב בתשח
(לתיירים) ואפילו הוסיף אנקדוטה דרמטית על בן גוריון שסיקרנה
את הקשישות שהכירו אותו אישית.

יובל הביט במפת השבילים המנויילנת. זה הזמן להמשיך את הטיול.
המיניבוס חנה לא רחוק, ובו נמנמה לה דלית הנהגת, שותפתו הנאמנה
לטיולים המודרכים מזה שלוש שנים. "עלו למיניבוס, ממשיכים
דרומה" הודיע לקבוצה, מביט בחשש בעננים השחורים שנראו באופק.
הטיילים הנמרצים עלו לרכב והתיישבו, איש איש במקומו הקבוע.
יובל העביר מבט שגרתי במטרה לוודא שכולם כאן. אבל משהו
השתבש...האיש המבוגר - כנראה שמו יהושע - לא נראה במיניבוס,
ייתרה מזאת - גם לא נראה לידו. "מי ראה את יהושע?" פנה יובל
לטיילים שהמשיכו ללהג, אבל הבנות הזמרות שישבו לידו צעקו
"אנחנו יודעות".

אחת הבנות הזדקפה ואמרה "האיש נשאר מאחורי האבן הגדולה, אני
חושבת שהוא מצא שם פרח יפה". יובל זינק מהמיניבוס לעבר הסלע
הענק והקיפו במהירות. אכן, מאחורי הסלע ישב לו האדם הנעלם וקרא
במגדיר הפרחים."יהושע, אנו מחכים לך" צעק לעברו והתקרב. האיש
הביט בו "בבקשה ממך אדוני, יהושע זה נכד שלי, אני שמי יחזקאל,
ועכשיו מצאתי פרח נדיר נדיר" יובל התקרב לצפות בפרח שהחזיק
יחזקאל. זה היה צבעוני שחור מנוקד בצהוב, ללא ספק משהו נדיר
ומיוחד.  יובל שלף את מצלמתו המשוכללת ונתן ליחזקאל לצלם את
הפרח הנדיר שוב ושוב, מסתיר את עדשת המצלמה מטיפות גדולות
שניתכו מן השמיים.



השניים חזרו למיניבוס. הטיפות שנהפכו תוך דקות לגשם זלעפות
שלחו את הטיילים חזרה לישובם הקטן בואכה ירושלים. יחזקאל שכח
שהיה פעם אדם שתקן, והסתובב בין האנשים כחתן, מראה לכל אחד
ביסודיות את תמונות הצבעוני הזהוב. אחריו סבבו הבנים מתגאים
באבנים היפות שמצאו. מקבוצה קטנה של אנשים זרים זה לזה, נהפכו
הטיילים לחבורה מגובשת, שמחה ועליזה. הבנות עברו לחלק הקדמי של
המיניבוס ושרו לכולם, הפעם בהרמוניה יחסית, "לטיול יצאנו,
צבעוני זהוב מצאנו", זוג המאוהבים חילקו את עוגיותיהם הפריכות
והטעימות לכולם, והתיירים האמריקאים חילקו כרטיסי ביקור
והזמינו את כולם לפלורידה בקיץ. אידיליה, ממש אידיליה, הרגיש
יובל באושר, בעודו שותה מספל התה המהביל שהכינה ברטה והגישה
גיטה, מנסח לעצמו את המודעה החדשה לטיול הבא שימסור כבר מחר על
הבוקר לפרסום במקומון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סלוגן זה הוא
נסיון של מערכת
דירוג הסלוגנים
החדישה.


הצביעו:

חזק
5
4
3
2
1
חלש

מוגש כשירות
לציבור ע"י
צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/10 19:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבי אלף

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה