המילים שלך, המילים היפות שלך אמורות לנחם אותי ברגעים כואבים,
כמו עכשיו למשל. אבל המילים שלי הרחיקו אותך כל כך שאינך מסוגל
להסתכל עליי אפילו. ועכשיו כשהחשש חדר לליבי, והקולות בראשי
צעקו כל כך חזק שהתחלתי לצעוק גם אני. ובאותו רגע בדיוק אתה
עמדת מולי, התחלת להסתגר בעצמך ולהרחיק אותי ממך. דמעות החלו
לזלוג מעיני כי ראיתי אותך נעלם לי, ולא יכולתי להפסיק לצעוק,
לא יכולתי להפסיק את הקולות האלה. ואחר כך, כבר לא יכולתי
לעצור אותך, כי אתה כבר נעלמת לך. ואני נשארתי לבד בחדר, עם
הקולות בראש, והמפלצות מתחת למיטה, ועם השלדים בארון, רק
בלעדיך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.