הייתה פעם עיר קטנה,
הייתה פעם עיר שקטה,
עיר אוהבת וחמה.

רחבים היו שטחיה,
בחול נסללו כבישיה
ופשוטים היו תושביה.

והנה עברו השנים,
החום, האכפתיות, החיוך והפשטות
התחלפו בחלונות ראווה ותאוות.

העיר הקטנה, העיר השקטה,
ופתאום נסללו כבישים באספלט,
ונעקר פרדס ונבנה בניין...

ופה קניון...
ושם עוד בניין...
ועוד קניון...
ועוד אחד...!

בעיר של פעם,
שכן לשכן היה כמו משפחה,
ועתה, שכן לא מכיר את שכניו...

עיר קטנה מלאה באור
הפכה לעיר של קרח וכפור!

ודורות חדשים
באים והולכים...

כמו בעיר בה הם גדלים,
גם עיניהם קרח,
מבע של רצח.

פיותיהם אומרים אטימות וטמטום,
ובידיהם אלכוהול וסכין!
ילדים משתכרים ואנשים נרצחים.

היכן אמצא לי עיר קטנה,
חום בלבבות תושביה,
וחיוכים על פני שכניי...

היכן אמצא לי עיר קטנה,
עיר שכולה אור ואהבה?