בחברת אנשים קרובים ושותפים לחיים
ישבנו במעגל ודיברנו על משמעות
על דברים שאנשים מסביבנו לא רואים
על העומק והכוח הטמונים ברעות
על החברה, על ביחד, על שינוי והשפעה
תנועות הגדולות מן האדם הפשוט
אולי אז אותה שעה
הביאה לסוף עידן התמימות

ואולי כבר לפני כן באמצע משחק
עם חוקים לא פשוטים והשתתפות המונית
כשספגתי בגלל טעות צעקות מהמ"כ
תוך מילוי משימה לא הכי הגיונית
כשהבנתי שעל מה שחשוב אלחם
ובמלחמות של אחרים עדיף לא למות
שמוטב להתרגש, אך לא מכל שטות
אולי אז אבדה התמימות

פעם היינו חבורת בנים
מדברים על ספורט ומצוירים
הרבה צוחקים מעט מרצינים
את הימים בשלווה מעבירים

אולי עוד בזמן הנשיקה הראשונה
שהגיעה אחרי ציפייה ממושכת
אך גרמה לתחושה מאוד משונה
- ציפיתי למישהי יותר מושכת
ולמרות שהייתה בחורה חמודה
גיליתי שלא בכל קשר יש חמימות
ושבחיים אין אותם כללים כמו באגדה
אולי זה מה שגרם לאבדן התמימות

פעם היינו חבורת בנים
בסיפורים מהעבר נזכרים
מצטטים קטעים ממערכונים
את הימים בכיף מעבירים

ואולי כשעוד היינו שורה של ילדים
מחכים בתור למקלחת בגן
אחד אחרי השני ערומים עומדים
מכסים את מה שבלי הבגד לא מוגן
לומדים להכיר את משמעות הבושה
כמו אדם וחווה לאחר אותה טעות
אולי אז בלי משים נוצרה התחושה
שזהו סוף עידן התמימות

פעם היינו חבורת בנים
על דברים חשובים לא מדברים
הרבה צוחקים מעט מרצינים
את הימים בריקנות מעבירים

התמימות היא, למעשה, היכולת להאמין
ומי שמאמין לעתים נוחל אכזבות
לכן כיום אין הרבה תמימים
אנשים, ברובם, פוחדים להיכוות
אז, בעצם, התמימות לא אבדה
פשוט נוספו לה ניסיון, בגרות ומודעות
בחבורת הבנים היה כיף
כיום יש כיף עם משמעות.