יואב סרוסי / חמש אפס ארבע |
הפחית שמולי כבר מזמן ריקה
וחבילת הפיצוחים שלידה כולה כבר שפוכה
בחמש בבוקר אני אוכל לבד מלון
ואז ראיתי שהוא רקוב בחלקו התחתון
התריס נסגר והוא חוסם את הזריחה
הטלוויזיה דלוקה אך לא שומעים מילה
הקולות שבוקעים מהקירות אינם באמת
ואני תמיד אשאר לבד, ילד בודד
אני מקליד עוד מילה ועל המסך אני מסתכל
המילים שכתבתי נכתבו באופן מבלבל
המלון עוד זרוק והשמש עליו מאירה
נשכבתי ונרדמתי במיטה הלבנה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|