אופיר לוי / מיסוך |
בבוקר עיניו היו סתומות
הגוף סימן את מה שאסור לראות
אבל הוא בשלו
נע על חבל דק
תהום פעורה -
נפש זכה עשויה להיפגע
את השמחות צריך לארגן
כך מישהו אמר -
כי האסונות יבואו מעצמם
אבל עיניו מיאנו לשתף פעולה "עם השמחה"
הוא נע על התפר שבין
אשמה לשמחה
קשה לספק אותך
כך היא אמרה
ואולי סימנה את תחילת סופה של השמחה
נפש מסוכסכת נעה על דרך ללא מוצא
סוף מעשה במחשבה תחילה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|