בבוקר עיניו היו סתומות
הגוף סימן את מה שאסור לראות
אבל הוא בשלו
נע על חבל דק  
תהום פעורה -
נפש זכה עשויה להיפגע

את השמחות צריך לארגן
כך מישהו אמר -  
כי האסונות יבואו מעצמם
אבל עיניו מיאנו לשתף פעולה "עם השמחה"
הוא נע על התפר שבין
אשמה לשמחה

קשה לספק אותך
כך היא אמרה
ואולי סימנה את תחילת סופה של השמחה
נפש מסוכסכת נעה על דרך ללא מוצא
סוף מעשה במחשבה תחילה.