[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פ. מיכל
/
מדגדג בכפות הרגליים

תמיד יש איזה מועדון שצריך להתקבל אליו,
איזו קטגוריה יוקרתית שכדאי להשתייך אליה,
וציפיות.
ציפיות, ציפיות, ומפה ועד השמיים
שרק לא יפלו עלינו חלילה מכובד המועדונים ששם.

החלוקה לסיווגים טיפשיים לא מתה,
היא רק הפכה ערמומית יותר,
זה כבר לא על פני השטח כי היום מפחדים ממילים כמו "הפלייה",
"גזענות",
"שוביניסט".
לא.
היום זה כל כך הרבה יותר מעודן
ומייסר יותר.

אז העזתי להכריז את המילים הגסות,
העזתי להוציא אותן החוצה,
ומה נשאר מזה?
ובכן, כלום, רק חוסר כיוון מוחלט.

שיבוא האדם שיסביר לי איך ליהנות מחוסר הרצון העז שלי להשתייך
למועדונים למיניהן, הרי זו בחירה כל-כך מחושבת, כל-כך תואמת את
הלכותיי,
אז למה רגשות אשם מהולים בספק ובקמצוץ של חרטה מדגדגים לי את
כפות הרגליים בלילה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אמא שלך
בוערת!"

יציאה ספונטנית
באילת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/12/10 17:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פ. מיכל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה