[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניקול עילם
/
הר בסקוטלנד

אני יושבת מאחורי המסעדה, על הבטון, יש ריח של טיגון וביוב,
אופניים של שוטפים סודנים ואת המזג אוויר הכי נהדר שהיה אי
פעם. "ביום כזה היה לנו אדיר ביחד" אני חושבת לעצמי ויודעת
שבטח היינו נשארים סגורים בבית ורואים טלוויזיה.
הרוח עוברת בעצים וזה נשמע כאילו הם מרכלים עליי. אני נלחמת
בכל מה שהפנים והעיניים שלי עומדים לעשות "תפסיקו. תפסיק."
בגיל שמונה הלכתי לאיבוד בקניון הכי גדול בפריז וזה מרגיש
בדיוק ככה כבר שבועיים, אני עולה ויורדת במדרגות נעות,
במעליות, כל דקה מזורגגת אני מחכה שמישהו יקרא בשמך בכריזה
ואני אחכה עלובה, אשמה ומנותקת. אז תתחיל להציף אותי הדאגה,
המכרסמת, הגובלת בחרדה שאחמיץ את הטיסה שלנו ואז מה לעזאזל אני
אמורה לעשות?
אני הולכת בשרוול עד הסוף רק שאין שם מטוס, אז אני לוקחת עוד
צעד והכול מתמוסס בין השעות המיותרות האלה.
אני מוצאת נקודות אור חשוכות יותר מתחתית של קבר כמו "איזה
יופי לשכב בצד של המיטה שליד השידה שעליה המאפרה ולעשן בלי
להחזיק אותה ביד ובלי שאצטרך לבקש שתעביר ותחזיר ותחזור."
אני עושה כל מיני החלטות מטופשות שתכליתן אורח חיים בריא יותר,
לעשן פחות, לאכול פחות, לנשום, לחשוב, להרגיש הרבה פחות.
בגלל זה המזג אוויר היה בלתי נתפס, כי הרוח הייתה משכרת ונשמתי
לרווחה עד העצמות, לכמה שניות, עד ששוב נתקעת לי בסרעפת
והנשימה נעתקה, התנתקה ממני.
בסופו של דבר או בדבר הסוף הכול מסתכם בהר בסקוטלנד, אני בחיים
לא אשכב שוב עם מישהו על הר בסקוטלנד. יש הרבה דברים, המוני
דברים שבחיים לא יותר, אולי אני לא אהיה שוב בסקוטלנד לעולם
אבל אני בטוח לא אהיה על הר, על גג העולם, מחובקת, האף שלי
בצוואר שלך ואתה בתוכי ואתה לא מתכנן לצאת ולרוקן אותי
לחלוטין.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"...כי אבא שלי
הוא הכי בעולם"






-ישו


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/10 19:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניקול עילם

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה