|
ופתאום הייתי ציפור
הרמתי ידיי
והן היו כנפיים.
האוויר זרם קלות תחתן,
מרים אותן;
התחלתי מנפנף בהן
צברתי מהירות
התקדמתי מהר יותר
ומהר יותר
על שביל העפר,
רגליי נגררות אחרי.
ורק כשהן ניתקו מן הקרקע
ידעתי שסוף-סוף,
סוף-סוף הצלחתי
לאבד עצמי לדעת. |
|
|
הסתכל על הגבר
במכונית שלצידך.
הוא נראה בטוח
בעצמו. איש לא
יכול לנחש שהוא
סובל מבעיות,
נכון? גם אתה
יכול להיות כזה.
אם תחייג
לקליניקה און
אחת שמונה מאות
שמונה שמונה
שמונה תשע תשע
תשע קליניקה
און
הסתכל על הגבר
שעל האופנוע
משמאלך, הוא
נראה בטוח
בעצמו, נראה גבר
מלא עזוז וסקס
אפיל. אתה יודע
שלעולם לא תגיע
לקרסוליו. זהו
בועז רימר.
גחלילית מפרגנת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.