|
מתחנו סרגל אחורה בזמן
וסימנו כמה נקודות
שנראות היום כל כך רחוקות
"זוכר את היום שבו אמרת..."
"זוכרת איך באותו הלילה..."
ושנינו זוכרים איך אמרנו שנצחק
ושנינו צוחקים על זכרון שנמחק
ואיזה שיר היה הראשון
וכמה דמעות היו בסלון
ומתי אני והיא הפכו לאנחנו
ומתי פעם ראשונה אהבנו
מתחנו סרגל אל עבר לא רחוק
וטיילנו בין זיכרונות
של אושר אהבה וצחוק
של הזוג שהפכנו להיות. |
|
|
מושב לצים? לא
מכירה.
ליד מה זה?
לא אני גם לא
מכירה
מושב בטיחות
לרכב.
אני קיבוצניקית.
לא
מכירה מושבים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.