הוא היה כבן מאה
היו לו נשותיים
אחת תמה אך ערומה
והשניה צרת עינים,
עת עם מרכולתו יצא
למכור בזוז או שנים
צרה הכתה את צרתה
עד ששברו שנים.
וכששב לבני ביתו
בקצה היום עת ליל
לא חש בעוללות יומו
שעוללו השתים,
אחת הגישה לו מרק
שניה סירים רוחצת
האידיליה שם פרחה
אך האיבה נסתרת.
את לילן היה פוקד
עד תשו השתים
תשוקתו נסקה לאל
לכן לו נשותיים,
ובסיום ריקוד הליל
היה חומק מהשתים
ומתבודד הוא עם האל
ונם עד תום הליל.
וכך בכל בוקר יצא
ומותיר בדד השתים
ולא ידע שביתו רועש
ממלחמות השתים,
אחת זכתה בלילו שעה
והשנייה פי שתים
לכן בבוקר דו הקרב
על אונו של איל.
|
