|
באו הימים
וחיכו לפניהם
זר כלניות
נתנו בידיהם
דבש מלכות
הניחו בלשונם
ליטפו ראשם
ברוך ובחן,
בא האור
והאיר דרכיהם
והיו הימים
לאהבת חייהם
והם עוללים
ורכים בשנותיהם.
גדלו ובגרו
ובחן השיבו
בענווה ימיהם
וכבוד בדברם
יפים פניהם
ועוז בלבם
יצאו להגן
כשמצור בביתם
שבו מקרב
ועטור מצחם
היו הבנים
לעם הנבחר
שבעוז גבורתם
הגחלת דלקה.
|
|
|
תשמעו סיפור.
אתמול אני
מתעופפת לי מעל
גן הילדים, פאום
איזה
מרוקאי-צוציק
אחד מחליט שאני
מכוערת, ומשך לי
ברגל הימנית.
עד עכשיו אני
נאבקת עם האור
שנדלק לי בתחת,
ובמיוחד הפעם-
הוא עוד החליט
להיות מקורי
ולהחליף צבעים.
-שפרירית בשעת
סיפור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.