איגור וזמנסקי / ויתור |
נשחקים, נשכחים, נושרים לנצח.
נץ צח בשמיים
מביא בוקר חדש במקורו.
ואני?
מריח שיר באוויר המבולבל,
נאחז בשורות מתחמקות
בניסיון נואש לנסוק
לרדוף את צל הנץ.
שוב אתקל באופק
ואפול פצוע על חוף הים
בינות סלעים מבותרים,
וכל ביתור - ויתור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|