ואם את שומעת את המילים,
תושיטי ידיים בלי רחמים,
תני לי לחוש במגע מלאכים,
תתני לי סימן שעלייך שומרים.

עוד חרוט על העץ "אהבת עולמים"
כששיחקנו, רקדנו, היינו קטנים,
השיער מתנופף מרוחות הגנים,
והריח שלך, שנותר מבפנים.

והזמן רק פותח פצעים שנסגרו,
התפרצויות של אש בוערת,
רגשות שנשרפו,
את הלכת לעולמך
הדפים נשארו,
אמא בחדר,
האורות כבר כבו...

ואם את שומעת את המילים,
תושיטי ידיים בלי רחמים,
תני לי לחוש במגע מלאכים,
תתני לי סימן שעלייך שומרים.

והנה אני בא עד אליך מרחוק,
הנה אני בא,
להשיב לך את הצחוק,
טבעתי בין דמעותייך
וכעת אני מגיח,
באתי לעשות
מה שהרוח לא הצליח.

ואמא שומעת את המילים,
מושיטה שתי ידיים מלאות רחמים,
תני לי לחוש במגע מלאכים,
חסר לי סימן שעליה שומרים.